יום שני, 5 בפברואר 2024

שבט תשפ"ד. ערב מלחמה בצפון, עשרות אלפי מפוני מישובי עוטף לבנון, מאבקים בין פוליטקאים ודיווחים על עסקה קרובה

מסופר על בחור שהצליח ברחמי הבורא לצאת חי מאיימי מלחמת העולם השניה.

לאחר שנים, כשהיה כבר נשוי, מנסה לחיות למרות הטראומות והזכרונות הנוראים שליוו אותו, קיבל פתק מרגש:

מכתב שכתבו לו הוריו, ימים טרם פרוץ המלחמה. 


כמה מרגש! ד"ש מהעולם שהיה ונחרב! מי יודע, תמה ניצול השואה, מה כתוב במכתב... אילו סודות ומסרים לדורות הבאים...

בלב נרגש ובלב הולם, כמעט נופל על רגליו, פתח היהודי את המכתב, קמט אחר קמט, ושם מצא כתוב:

כשאתה חוזר לשבת מהישיבה, תקנה 3 זנבות דג מלוח, לא רק שניים.



איזה הפסד! זה כל מה שנשאר מהם? 2 זנבות של דג מלוח?

ואם יש ארכיון שאכישהו נשמר, עוד מלפני 13 שנה, מה יש בו? הגיגים על מק, על ספק כשר, על חברות סלולר...

אי אי אי.


יש שיר של אהרן רזאל על הפסוק: כי איך אעלה אל אבי, והנער איננו איתי.

כלומר, איך אעמוד לפני בית דין של מעלה, כאשר ה"נער", התומה, היושרה, הטהרה - אינם איתי...


עם ישראל שרוי בצער, ימים נוראים ושחורים.

מחבלים רצחו בנו מעל 1400 יהודים, בבוקר יום השבת. באכזריות איומה ונוראה, שהלב אינו יכול להכיל והאוזניים ממאנות לשמוע. לקחו עימם עוד מאות בני ערובה, חלקם נרצחו בידיהם, חלקם מתו ברעב, כאן ועכשיו, בעצם הימים האלו. כמו בפוגרומי קישינב. יהודים מוכים, מעונים, מזי רעב.


הצבא מצא פה ושם במנהרות תחת הרצועה כלובים בהם אוכסנו האסירים. כמו אוגרים, כמו קופים. בכלובים.

אולי זרקו להם מעט מזון ומשקה, אולי לא.

שמעתי בתקשורת עדות של אחת החטופות שחזרה. ברוך השם לא פגעו בה ובגופה. היא מספרת שהייתה כלואה בבית פרטי של מחבל. והוא היה איתה בחדר ימים ולילות. לא גוער ממנה עין. אשתו שומרת עליו מאחורי הדלת לבל יעשה מה שיצרו חפץ.


סביר שהיא תישא עד יום מותה את התקופה הנוראה הזו, לא יעזור שום טיפול. כל עזרה רגשית-מקצועית-תרופתית, רק תסייע לה לצלוח, לשרוד, לחיות - ואולי טוב מאוד.

אבל את מה שנחקק בלב, אין להשיב...


ובימים אלו, בני ישראל ממשיכים למות. במסירות נפש למען עם ישראל, נכנסים לשטח המסוכן השורץ מחבלים שחייהם אינם שווים יותר מפרוטה בעיני עצמם, ויורים עליה מאוויר, מהיבשה ומפירים תחתיה.

ובעוד שהם נאבקים, נלחמים, שוכחים מהם חיים 'נורמליים' - מבחירתם הם! כמו אותה קבוצה חיילים שפורסם עליה כי לא התקלחה שבועיים ברצף, הרי עולם - קילומטרים ספורים משם - כמנהגו נוהג.

פוליטיקאים מקשקשים, עיתונאים מראיינים, כותבי רשומות מהגגים...

אי אי אי. 

כמה חובה עלינו בימים אלו, בתוך שגרת היום יום המטפסת עלינו כמו שרכים של גפן פוריה, להינתק מהרעש התקשורתי. להיצמדל עובדות הכאובות. למציאות הקשה בה נמצא עם ישראל. כאשר מעצמות העולם מנסות בכל כוחן לדחוק את רגלינו לפינה מאידך, תועים בתוכנו טוענים שזה לטובתנו מאידך, ותועים אחרים טוענים שצריך ללכת כנגדם ראש בראש... כאילו ואפשר בכלל... חחח.

ובתוך הרוח הנכאה, הטרדה הכספית של אחד חש, הלחץ והמתח, ישנה את התנועה הוותיקה של מלכות ישראל ומלכות יהודה. התנועה הרוצה להיפרד לשני ראשים בתוך עם ישראל. והשאגה שוב מפעפעת רועמת ולוחשת, ויש תחושה ברורה שחלקים מהעם פשוט לא מוכנים להסכין לחיות עם חלקים אחרים מהעם.

וזה בלבול של הגלות. כאילו שאם נתגבר על החלק השני ותהיה כאן מדינה כלבבנו - ייעלמו צרותינו ומכאובינו.

לא! לא!

רק כאשר ה' ירצה, הוא יניח לנו מכל אוייבנו האמיתיים.


בימים אלו, יותר מכל, מחזיקים אותי הכתבים של רבינו ר' נחמן מברסלב זיע"א. החיבור הישיר לרבונו של עולם. האמת הפשוטה הנוקבת ומשפריצה מהם.

ברור שגם צדיקי עליון טהורי דעת ולב, רבי כשרון וחוכמה, ימצאו עולמות שלמים להתענג עליהם בכתבי רבינו ר' נחמן. עמקות וחריפות גם יחד.

אך אני, בפשטותי, מתחזק מהעט מעט שמטפטף החוצה. קצת ליקוטי הלכות, קצת סיפורי מעשיות, התבודדות, תפילות, כיסופים.


וזה, באמת כבר שווה לכתוב. כדי שבע"ה נחיה ונשמח ומתוך בריאות הרווחה הרוחניות וגשמיות נציץ באתר הזה עוד 13 שנה, נשמח שכתבנו דברי טעם עם געגועים לבורא עולם. דברי אמת ותפילה.


השם יתברך,

אנא, הרם את קרן דוד עבדך. הקם לנו את בית המקדש, זכנו לראות את שובך לציון, את ביאת משיח צדקנו, את הרמת נס ישראל מעלה מעלה מעל האומות המצרים לנו.


שזכה לשבת בנחת ולפצח פיצוחים, לראות את אתה יתברך קולה את חיזבאללה כמו גרעינים פרסיים צולה, מפורר אותם. ממליח למזכרת.

השם ילחם לכם ואתם תחרישון!


וגם... וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות.

בשלווה, ברוגע, בשמחה ו... במתיקות... בתים מלאים מתיקות.

ככה:






יום שני, 21 בדצמבר 2015

המרוץ אל הספק הכשר: והפעם: נטפרי. netfree


ובכן ידידי, שלומות לכם.
כזכור, עד כה סקרנו את אינטרנט רימון, אתרוג, נתיב, וכדומה.
כעת הגיע הזמן לבחון את הלהיט התורן בשוק הסינון: נטפרי.
או בכתיב מדוייק: NETFREE.
הנט- פרי בבסיסו שונה בכמה צורות ודרכים משאר פתרונות הסינון מבוססי ספק.
1- הוא לא הוקם בתור עסק מסחרי
2- הוא לא ספק אינטרנט, בפני עצמו.
מה הוא כן? שירות סינון חינמי המתבצע ע"י עין אנושית (לא אלגוריתם ממחושב!!). המיזם מתופעל בהתנדבות ע"י קומץ אישי הייטק כבודים, ועיקרו: מה שמותר- מותר לכולםםם. ללא הבדלי מעמדות. מה שאסור- אסור לכולם.
רוצה להחמיר עוד? אפשר. רוצה לפתוח יותר מהסטנדרט? אי אפשר....

אוקיי, הבנו, ועכשיו נצלול פנימה!...


על נטפרי שמעתי מהקולגה שלי בעבודה. הוא סיפר לי כך:
"נתן, אהלן. תבדוק לי באינטרנט שלך משהו. אתה יודע שאני לא גולש. אבל גיסתי סיפרה לי שהיא שמעה על סינון חדש הולך "להפיל" את אינטרנט רימון! סינון חינמי! ע"י גויות! יומם וליל! מסננים את שאטר-סטוק!..."
אז- בדקתי. אני תמיד עושה מה שהקולגה שלי מבקש. הוא גם ככה כמעט לא מבקש כלום.
לאחר מחקר קצר (ותודה לפורום "פרוג" שמארח אצלו את כל המסיבה והחגיגה סביב עניין הנט-פרי) מצאתי שאכן כל מה שהקולגה שמע- מדוייק.
יש כמה יהודים נדבנים במיוחד, ששכרו כמה גויות אוקראיניות (ככה טוענת האגדה) והן עוברות יומם וליל על האינטרנט ומאשרות או פוסלות כל תמונה שאיננה צנועה....
למשל האתר "שאטר סטוק" הקריטי לגרפיקאיות, היה סגור הרמטית ברוב מסלולי הסינון- או פתוח ומסונן ע"י מחשב. מה שנותן סבירות גבוהה לחזות בטעות במראות שאינם צנועים חלילה וחס. לעומתם, בנט פרי האתר פתוח בחלקו. מה שפתוח- מוצג באופן תקין לגמרי!


אז איך זה עובד למעשה?


כדי להתחבר לנטפרי צריך להתחבר לספק שאיתו הם עובדים, ספק קיקיוני בשם RTL שאפילו גוגל לא ממש שמעה שהוא קיים, למרבה הפלא.

לאחר החיבור יש לקבל שם משתמש וסיסמה אצל "נטפרי" ומשם להתחיל להתקדם.
יצויין כי נטפרי שואפים לשיתוף פעולה עם כל ספק אינטרנט. כלומר: אתה גולש דרך נטוויז'ן? אין בעיה. תבקש סינון נטפרי, ומהיום כל הגלישה שלך תסונן ע"י נט פרי. חינם אין כסף!

הספק כל כך זניח, שניתן לתפוס אותו ישירות בטלפון. או במייל.
פשוט מצחיק. יותר מגוחך מנט-צח. פשוט שולחי לבחור מייל עם פרטי אשראי- ומקבלים בחזרה שם משתמש וסיסמה...

כמובן שאין תמיכה טכנית/ שיווק/ הנהלת חשבונות או כל מיני שטויס'ים והבלי'ם כאלו. פשוט תתקשרו לישי ויהיה בסדר...

אוקיי נתן, הבנו הכל. אנחנו רוצים ללכת לישון. אז רק תגיד לנו במילה אחת: איך הסינון??

במילה אחת: מדהים. בכמה מילים: מעולה, מדהים, נקי כשלג.
רמת הסינון וההחמרה איננה נופלת מ"נתיב", השירות- מהיר יחסית, יש התייחסות אנושית (!!!!) מהירה לכל בקשת פתיחה של אתר, כל דף אינטרנט שכבר מוכר למערכת בעצם נפתח לגלישה (תוך כדי שרובוט חביב ווירטואלי סורק את הדף לוודא שאין בו תכניםטקסטואליים בלתי הולמים ), אבל כל התמונות בו מטושטשות ומפוקסלות, ועליה הלוגו: "נשלח לבדיקה".
כעבור כמה דקות, מרעננים את הדף ו..הופה! מדהים! כל התמונות הכשרות שהיו בו- מוצגות בשלמותן!
כלומר- מאז שפתחתם את הדף אינטרנט, הספיקה הגויה באוקראינה לעבור עליו ולאשר לכם את התמונות! כן כן- לא לא. וואו.

אז איפה הקאץ? במאמר הבא. בס"ד.


מק ואנוכי. סדרה של 3 כתבות.




מקינטוש ואנוכי- חלק ראשון, מתוך שלושה.



שנים רבות חשקה נפשי במחשב מק (מקינטוש) של 'אפל'.

מדוע? לפי הסטיגמה שלהם, אז כך: הם חזקים כמו הרקולס, אמינים כמו צ'ק בנקאי, יפים כמו... ובכן, כמו שאפל יודעת לעשות.

נטען כי אומנם מחיר המחשבים ללא פרופרוציה למחשבי PC (=תואם IBM. המחשב שיש בכל בית) אך למי שיש היכולת הכספית להשקיע- אין שום ספק בכלל. רק אפל.

כעת, הסבר מפורט.

המעלות של מחשבי אפל מתחלקות ל-2 סוגים שונים. חומרה ותוכנה.

בצד החומרה- מחשבי אפל לאורך הדורות היו יפהפיים. חלקם יפים כמו יצירת אומנות, וחלקם סתם מעוצבים לעילא ולעילא.

ניתן לראות ברשת כי מחשבי אפל, אפ' דגמים מלפני 30 שנה- עדיין נאים מאוד. העובדה הזו מעניינת במיוחד, בהתחשב בכך שרוב מוחלט של המחשבים מבוססי ווינדוס  (הניידים והנייחים) מלפני 10 שנים - נראים לנו כיום מכוערים, אפורים, כבדים, מסורבלים, ו..מאיימים.

עד היום המחשב הנייד "הקלאסי"  מבוסס בעיצובו על ה MACBOOK POWER שיצא איכנשהו בשנת1992 והביא לראשונה בעולם את התצורה המוכרת לנו כיום. מקלדת, מסך, עכבר.



בצד התוכנה- מערכת ההפעלה של מחשבי הMAC הייתה מאז ומעולם מערכת הפעלה עצמאית, מתוצרת אפל. כלומר- אפס תאימות עם ווינדוס.

ובעברית פשוטה: אף תוכנה שמיועדת לווינדוס, לא תפעל על מחשב מק...

אלא מה? שהמערכת הפעלה של הMAC התעלתה עשרות מונים על הווינדוס. יציבות, מהירות, שימושיות.

ניתן לראות עד היום כי מרבית האלמנטים המרכזיים בווינדוס הועתקו אחד לאחד ללא כל בושה ממחשבי מק. הרעיון של שולחן עבודה, חלונות הנערמים זה על גבי זה, מזעור חלונות, ועוד.

כל מערכת ההפעלה של אפל ( mac os) תוכננה מאז ומתמיד כדי ליהנות ממנה. כן, שמעתם נכון ידידי, להנות ממנה! שתהיה כיפית, זורמת...

נשמע מוזר, נכון? מה למערכת הפעלה ולהנאה?...

אבל מספיק שימוש חטוף של 10 דקות עם המק כדי להבין זאת. הכל מלא באנימציות, הכל חלקלק, מהיר, ונוטף שייק.



במשך השנים נתפסו מחשבי המק כשייכים ל2 פלחי אוכלוסיה. עשירים והעוסקים במקצועות העיצוב.

עבור עשירים מחשבי הMAC היו סמל סטטוס- יש להם מחשבי מקינטוש כי הם יכולים להרשות לעצמם מחשבי מקינטוש.

אצל העוסקים בעיצוב (עריכת וידאו, גרפיקה, אדריכלות, עורכי סאונד) השימוש במק היה בעיקר בגלל האמינות, בגלל תוכנות מקצועיות שנבנו בעיקר עבור מחשבי מק, ובגלל ש.. ובכן.. כיף לעצב על מחשב מעוצב...





נטען אודות מחשבים מופלאים אלו, כי אינם צריכים את כל התחזוקה המפרכת שמחשבי ווינדוס למיניהם צורכים.

ואסביר-

יש לי מחשב נייד נהדר תוצרת HP, חזק כשור הבר ובריא כאתון צעיר. אלא מה? בשנתיים האחרונות השקעתי אולי 40 שעות מיותרות בפיתרון בעיות מיותרות.

עדכוני אנטי וירוס, גיבוי קבצים סוררים, הודעות שגיאה, שחזור המערכת אחרי עדכון תמים שדפק את המחשב, וכהנה וכהנה.

שלא לדבר על עשרות השעות שהייתי צריך להשקיע כדי ללמוד לתפעל את ווינדוס 8 כהוגן.

חשבתי על כך רבות. הרי בהנחה ושעת עבודה במשכורת מינימום במשק שווה 25 ש"ח, ובהנחה שבזבתי עשרות שעות (נניח לצורך ההמחשה שבוזבזו 40 שעות) על התחזוקה השוטפת המתוארת לעיל, ובהנחה שרוב התקלות האלו היו מיותרות- האם לא היה עדיף מלכתחילה להשקיע אלף ש"ח נוספים? (40 ש"ח* 25)

עבור משחב מקינטוש? ועל הדרך ליהנות ממחשב נאה יותר, איכותי יותר, מהיר יותר?









אלא מה? מחשב מק מקביל למחשב שברשותי עולה... כפול! לא אלף ש"ח יותר...

(המחשה קצרה. המחשב שלי עלה 1100$ ויש לו מעבד I7 של אינטל וכרטיס מסך ייעודי. המחשב המקביל מבית אפל הוא מקבוק פרו ומחירו כולל כרטיס מסך ייעודי מגיע ל2500$!!! אם כי המחשב ההוא מגיע עם דיסק קשיח שקט כמו נחש- ssd ומסך 'רטינה' שאמור להפיל מהכיסא את הצופה מרוב חדות וחן)

ככה שהחלום- נותר חלום בלבד.



מחשבי המק מחולקים באופן פשוט וברור ביותר למספר סדרות ניידים ונייחים.

בהקשר לכך טוענת אגדה אורבנית כי סטיב ג'ובס המנוח- מנכ''ל אפל המיתולוגי- נכנס למשרדי חברת אפל בשנת 1997 לאחר שנות גלות, וביקש מההנהלה להציג בפניו או קו המוצרים הקיים.

היות והמנכ''ל הקודם (הוא תיפקד כל כך גרוע עד ששמו לא יעניין אותכם, מבטיח) דחף את העובדים לייצר מה שיותר מוצרים שונים- התוצאה הייתה שחברת אפל ייצרה באותה עת מגוון רחב מאוד של מוצרים- וכלום בינוניים.

היא אפילו העניקה רישיון לחברות לייצר בעצמם מחשבי "תואמי אפל" כך שיוכלו להריץ עליהם את מערכת ההפעלה היפהפיה. אך כצפוי- מחשבים אלו היו נחותים מאוד ביחס למקינטוש המקורי.



הדבר הראשון שג'ובס עשה כמנכ''ל- כך לפי האגדה- היה לצייר סימן + גדול על הלוח. הוא רשם 4 מוצרים שונים בארבעת התאים ב+. מחשב נייח מקצועי, מחשב נייח ביתי, מחשב נייד מקצועי, ומחשב נייד ביתי.

"מהיום- רעם ג'ובס באוזני ההנהלה ההמומה- אנו נייצר אך ורק 4 קווי מוצרים אלו, ונעשה אותם הכי טוב שאפשר..."

ואכן, עד היום ניתן להבחין בקלות בין סדרות המחשב השונות. בגלל שאנחנו נחמדים- גם נסביר לכם מהם.

הנייחים:

mac pro

 המק פרו היה בעבר דומה בצורתו למחשב נייח PC רגיל. רק בצבע אפור ואלגנטי יותר. כיום הוא מעוצב בצורה שומטת-לסתות. גליל שחור מדהים. מה שהוא עושה בחיים רלוונטי רק לאנשי מקצוע הצריכים מכונה חזקה להחריד, ושתעלה כמה שתעלה... (ניחשתם נכון, היא יקרה להפליא. רוצו לאתר אפל ותראו את המחירים. הזוי)

imac

 האיימק הוא המחשב הכי ייצוגי של אפל. כמעט בכל הדגמים שלו כל מערכת המחשב הסתתרה לבטח בתוך יחידת המסך.  בדגמים הראשונים שלו הוא הגיע בתצורות נועזות של מסך בצבעים עליזים. כחול, ירוק... (אני מדבר על המארז הפלסטיקי) דבר שהיה שונה לחלוטין מהנוף של מארזי מחשב אפרוריים.

כיום מדובר על מסך מעוצב ענק ודקיק, ומאחוריו מסתתר כל מה שצריך. כן, גם כונן דיסקים.



הניידים:

macbook air

מדובר במחשב הנייד שהיה הדק והקל מסוגו בעולם, החל מהצגתו בשנת 2008. עד היום הוא נחשב ליצירת מופת הנדסית. יש לו מקלדת מלאה מוארת, מסך בגודל סביר, והכל באריזה דקיקה וקלילה.

רוב מחשבי הווינדוס המקבילים אליו במפרט עולים יותר ממנו, שוקלים יותר ממנו, ומנסים לחקות את עיצובו...



macbook pro

הסדרה המקצועית של אפל. בסדרה זו המעבדים חזקים יותר מסדרת ה'אייר', הרמקולים טובים יותר, המסך חד הרבה יותר (רטינה), וניתן אף לקנות דגם עם כרטיס גרפי ייעודי.

רגע רגע-אתם שואלים- מחשבי אפל בדרך כלל לא מגיעים עם כרטיס מסך? הרי כמעט כל מחשב נייד יוקרתי מבוסס ווינדוס שמכבד את עצמו מגיע עם כרטיס גרפי? והרי אפל ממתגת את עצמה כיצרנית מחשבי פרימיום?

ובכן- ככה זה. במרבית ניידי אפל תיאלצו להסתפק בכרטיס הגרפי של אינטל (אם כי מסדרות עדכניות ביותר) וכפועל יוצא מכך- גם לא תוכלו לשחק פה ושם כמה משחקי מחשב...

כיום המקבוק פרו יחסית דק ולא כבד במיוחד, אך הדור הקודם שלהם היה -לדעתי- זוועה לא ניידת במיוחד.

בתקופת הלימודים שלי קניתי מחשב נייד (מבוסס ווינדוס, אלא מה) וחבר מהכיתה קנה מקבוק פרו. הרמתי אז את המחשב ולא האמנתי למשקלו העצום. היות ואפל החליטה בחוכמתה האינסופית כי מחשב נייד חייב להיות מאלומיניום. אז מה אם זה יגרום לו להיות כבד כמו טנק גדוש בציוד...

כיום המקבוק פרו יחסית לא כבד במיוחד, אבל עדיין יש להם חיסרון רציני: אין להם כונן אופטי. ככה אפל החליטה ונא לא לשאול נוספות בעניין.


מערכות מחשב נוספות הן ה'מק מיני' (מארז מחשב זעיר וזול) וmac 4k שזה בעצם איימק אבל עם מסך חד שטרם נראה כמוהו בגדלים האלו.

איפה אני נכנס לתמונה? בפרק הבא.

יום שלישי, 28 בינואר 2014

המרוץ אל ספק האינטרנט הכשר



יהודי שומר תומ"צ, הרוצה אינטרנט, צריך לבחור באחת "הספקיות הכשרות" הקיימות בשוק:
אינטרנט רימון,  נטצח,  אתרוג,  נתיב
מי הכי טוב?  אצל מי תתייבשו חצי שעה בטלפון?  ומי לא מחפש לקוחות חדשים
כל התשובות 

--------
הפוסט שלפניכם הוא פרי מחקר מעמיק של מספר חודשים,  הוא מקיף את כל התחומים הרלוונטיים, אך כמובן, הוא גם ארוך... למעוניינים, ניתן לקפוץ ישר אל המסקנות בסוף.

בחודשים האחרונים יצא לי להשתמש בשירותים של כל חברות הסינון המובילות בשוק,  והנה התוצאות.  השתדלתי לסקור כל ספק לפי פרמטרים של מחיר, שירות לקוחות, וטיב החסימה

ובכן..  נתחיל מההתחלה,  כמובן

אינטרנט נתיב
אינטרנט נתיב הוא האופציה הכי מסוננת,  אם אתם יודעים מראש איפה אתם מתכוונים לגלוש...
נתיב זה לא שירותי סינון,  זה גישה לכמה אתרים ספציפיים ותו לא.
יש להם אומנם כמה מסלולים,  אבל כולם על אותו רעיון. אין להם מסלול שמאפשר לך לגלוש באינטרנט תוך סינון מיידי.  מה שפתוח- פתוח. מה שלא-לא.
חוץ ממקרים בודדים,  כל פתיחת אתר נוסף עולה כסף- כדי להרתיע אתכם מלפתוח אותו... נתיב דורשת גם התקנה של תוכנה מיוחדת על המחשב כדי לוודא שאתם גולשים בדיוק איפה שאתם 'אמורים'לגלוש. התוכנה מאפשרת סינון יוצא דופן עד לרמה של 100%!!
כדי להסיר את התוכנה אתם צריכים להתקשר לשירות הלקוחות שלהם ולקבל קוד הסרה.  אחרת זה לא ילך.  גם אם יש לכם תואר שני במדעי המחשב:-)
החיסרון הגדול מבחינת הסינון של נתיב הוא שהתוכנה מותאמת לווינדוס בלבד.  כלומר: אם אתם גולשים למשל דרך טאבלט אנדרואיד,  תגלו שבעצם אתם גולשים כמעט כמו כל לקוח אחר של 018. (נתיב אינם ספקים,  הם רוכשים עבורכם שם משתמש וסיסמה מ018) ללא שום סינון וחסימה!
מבחינת מחיר נתיב זהו הפיתרון היקר ביותר.
אתם משלמים בערך 50 שח חודשי +200 שח חד פעמי על התוכנה. ומבחינת מהירות תקבלו מהירות 'מרקיעת שחקים' של 1.5 מ"ב. (כן,  אחד וחצי עד שניים וחצי מגה בייט)
להערכתי נתיב מתאים רק לחרדים שרוצים להיות בטוחים שבחיים לא יגיעו למקום לא ראוי,  ומוכנים להקריב בשביל זה את כל חווית הגלישה .
שירות לקוחות: יוצא דופן באיכותו.  מענה מיידי בכל שעה,  רצון אמיתי לעזור,  וגם קהילה ענקית בפורום נתיב.  ככה זה שפועלים מתוך תחושת שליחות.

אנדרואיד ודפים מאובטחים: אין להם שום פיתרון לאנדרואיד למרבה הצער (והם באמת נשמעו מלאי צער על כך. שאפו), אבל דפים מאובטחים ודפים רגילים מסוננים באופן שווה לחלוטין ע"י התוכנה השולחנית.



נטצח:
נטצח היא ספקית אינטרנט מארה"ב, עם נציגות בארץ.
אני מניח שבחו"ל יש להם יותר קליינטורה מכאן. העסק כאן בארץ נראה פשוט לא רציני. פרטים בהמשך.

על המהירות והסינון שלהם כתבתי בעבר  ולכן אני לא יחזור על זה. בקצרה: הסינון שלהם מרגיש לפעמים מוגזם ובלי קשר, ומצד שני, לפעמים הם נופלים ויש דברים לא ראויים שלא מסוננים (די נדיר, אבל קורה).
מחיר: הם ממש לא זולים. המחירים שלהם לא השתנו ולא זזו מהפעם הראשונה שבדקתי (לפני שנתיים בערך). מהירות רגילה מבחינתם היא 2.5 או 5 מ"ב. אם תרצו מהירות סבירה של 10 מ"ב תיאלצו לשלם מחיר מופרז לחלוטין של ... 70 ש"ח! מישהו שם לא מעודכן במחירים של השוק כיום.

אנדרואיד ודפים מאובטחים: אין להם שום פיתרון לגולשים דרך אנדרואיד, אבל לדפים מאובטחים יש פיתרון: יש להתקין תעודת אבטחה מאתר נטצח ואז גם דפים מאובטחים (למשל גימייל) יהיה מסוננים. בדקתי, והעסק פועל כמו שצריך.

שירות לקוחות, ומכירות: אם עונים, עונים מייד- עובדה משעשעת ביותר...
כל פעם שהתקשרתי לתמיכה הטכנית, נעניתי ע"י אותו נציג! וכן כל פעם שהתקשרתי למזכירות/ שירות לקוחות/ מכירות נעניתי ע"י אותה נציגה...  היו פעמים שהתקשרתי למכירות ולא נעניתי. כאילו "אין אף אחד בבית". התחושה שלי שזה כל מה שיש להם כאן בארץ: נציגת מכירות אחת (שיוצאת להכין קפה מידי פעם, כמובן) ותומך טכני יחיד...
שוב, זו סתם תחושה וייתכן שאני טועה.
התחושה הזו מקבלת סימוכין מהאתר שלהם. הוא מעלה אבק. אין שם אף קטגוריה שפעילה (חוץ מהורדת תעודת האבטחה) ומעודכנת. למשל: לא ניתן לשנות מסלולים דרך האתר. אין שם אפילו את הטלפון שלהם בארץ!..

הדבר הטוב אצלם זוהי המהירות גלישה: אם אתם במסלול של 10 מ"ב למשל, המהירות שלכם תהיה תמיד מעל ה10 מ"ב המובטחים.


ועכשיו נטפל בחברה 'האהובה ביותר של כל הזמנים' וזוכת פרס "החברה ללא תודעת שירות לקוחות" - ידידתנו הוותיקה-
 אינטרנט רימון.

באינטרנט רימון כנראה יודעים מה ההגדרה של "מונופול" ומתנהגים בהתאם. הבעיה: הם כבר לא מונופול. מישהו צריך לספר להם את זה.
אתם רוצים לקבל שירות, מתקשרים, וממתינים בערך 20 דקות על הקו. וגם אז, לא תמיד תקבלו מענה איכותי. לפעמים יענה לכם נציג מסור, עם מרץ, ויעזור לכם ככל יכולתו ובשמחה. אתה רוצה לשנות מסלול? בטח! אתה רוצה שנבדוק ביחד למה ה"סקי דרייב" לא פועל? בטח! אתה רוצה עזרה בהתקנת התוסף לאנדרואיד (ועל כך מייד)? בטח!
ולפעמים תיפלו על נציג מתוסכל ועייף שרק רוצה לגמור איתכם. מה שתשאלו הוא יגיד לכם שאין כזו אפשרות, ואם הוא יואיל בטובו לסייע לכם -נניח לפתוח אתר מסויים- אתם תניחו את השפופרת ותגלו ש... כמובן, האתר עדיין סגור.

היו לי כמה וכמה שיחות משתי הסוגים. כן, גם מהסוג הלא נחמד. חוסר עקביות שכזה נקרא "חוסר תודעת שירות". לתשומת לבכם, אנשי רימון.

סינון: דומה שאין טעם להרחיב על הסינון של אינטרנט רימון. הסינון איכותי, יעיל, די חכם ובכל רמת סינון אתם לא מופתעים. מה שכתוב זה מה יש. הבטיחו לכם שלא תהיה לכם צפיה בסרטונים במסלול מסויים? אז לא תהיה. לא חשוב כמה תנסו.
הבטיחו לכם גישה מוגבלת ומסוננת לפורטלים הגדולים בארץ? אז זה מה שתקבלו.
כמובן שיש להם שטויות לפעמים ואתרים מסויימים סגורים בפניכם למרות שאין בזה טיפת הגיון. אבל יחסית לשאר שירותי הסינון שאני מכיר, הם הכי טובים.

מחיר: המחיר שלהם די סביר, ועם התמקחות יהודית עסיסית תוכלו לקבל תוצאות יותר טובות.  חבר סיפר לי פעם שיצא לו מאוד זול לסגור איתם גם על תשתית (הם מקבלים מבזק מחיר יותר טוב ממה שאתם תקבלו). כן כן.

אנדרואיד ודפים מאובטחים: ניתן להוריד מהאתר שלהם תוסף לסינון גם בגלישה מטאבלט/ סמארטפון אנדרואידי. למעשה, כמעט לא תצליחו לגלוש בלי התקנה של של התוסף.
אינטנרט רימון היא החברה היחידה שמציעה פיתרון לאנדרואיד!!

התוסף (=תעודת אבטחה) הוא לסינון ממוחשב של דפים מאובטחים. דפים מאובטחים לעולם לא יסוננו אנושית. ככה בכל מקרה מבטיחים לי ברימון. אני מקווה שהם צודקים.
האימייל שלי צריך להישאר שלי בלבד, ולא נחלתם של עובדים חטטנים...

>>זה המקום לציין שבהתקנת התוסף/ אישור אבטחה קיים סיכום. תיאורטית עובד בחברה יכול באמצעות התוסף להיכנס לתיבת המייל שלכם, או לחשבון הבנק שלכם<<

אתרוג:
אתרוג היא חטיבה של אינטרנט רימון המיועדת לציבור החרדי.
ההבדל מתבטא בחסימה יותר הדוקה. עקרונית המסלול הכי פתוח באתרוג זהה למסלול הכי סגור ברימון... עם הבדל 'קטן': באתרוג לא ניתן כלל לראות סרטונים ביוטיוב!...
מה שאומר: זה מתאים לא חשש למשפחה החרדית הממוצעת.
מסלולי סינון מסווגים לפי בעלי מקצוע: ב"נתיב" זה קיים ועובד היטב. למשל: יש אתרים שיהיו פתוחים לגרפיקאי, ואתרים אחרים יהיו פתוחים רק למעצבת פנים. לפי הצורך.
ב'אתרוג' תיאורטית קיימים ג"כ מסלולים כאלו, אבל "זה לא זה"- אין הרבה קשר בין סוג המסלול שלכם למה שיהיה פתוח לכם...

שירות לקוחות, מחיר, אנדרואיד: הכל זהה לאינטרנט רימון. על מגרעותיה ומעלותיה.

שורה תחתונה: כמו כל דבר אחר בחיים, גם בזירה הממוחושבת לא תמצאו פיתרון מושלם למה שאתם צריכים.

אם אתם חרדים, כנראה שאתם צריכים ללכת על נתיב. 

אם חשקה נפשכם במהירות גבוהה, תלכו על נטצח.

אם חשקה נפשכם בגלישה עם טאבלט אנדרואידי- רימון זה הפיתרון בשבילכם.

ואם סתם ככה אתם רוצים לא להתמכר לרשת המקוונת- לכו על אתרוג. מובטח לכם שלא תתמכרו למה שיש להם להציע...





יום שישי, 3 בינואר 2014

קצת מידול, וקצת הדמיה

שיחקתי קצת עם אוטוקאד, סקצ'אפ, וקצת הדמיה.
הנה כמה עבודות:  (כדי לראות את "התמונה המלאה" אפשר להקטין את הדף- לחיצה על CTRL וסיבוב גלגלת העכבר)



קצת חוכמה

שרלוק הולמס: "הגאונות היא היכולת האינסופית להתאמץ..."

כתבתי עוד כמה 'משפטי חוכמה' מהסוג הזה, בבקשה:

 הטיפשות היא חוסר פיתוח של הכישרונות.

החוכמה היא תופעת לוואי של השקידה.

השקידה היא בתה של הסקרנות.

הסקרנות היא אביה של כל התגליות.

תגלית היא דבר שנמצא באקראי, ואנשים אחרים ניסו למצוא.

אקראיות היא התרופה לסדר.

סדר מביא צרות.

צרות מביאות בלאגן.

בתוך בלאגן תמיד טמון אוצר קטן.

אוצר הוא אוצר, ולא משנה כמה מהר הוא נגמר.

זבנג וגמרנו זוהי השיטה המומלצת להתמודד עם שודד, לא עם משימה.

משימה שאיננה ישימה במדבר שממה, סופה שלא תצמיח מאומה.

מהומה על מאומה היא עשן בלא אש.

יש ענן ללא אש, ואין עשן ללא טיפש.

הטיפש הוא עיקש. החכם מתגמש.

"התגמשתי, נושעתי, ואת הלקח למדתי." 

(כל הזכויות שמורות לי ולשרלוק הולמס, מכיוון ששרלוק הוא יצור דמיוני ואני לא, יוצא שכל הזכויות שלי...)

מתנה לחג החנוכה (החג עבר, השי נשאר, ככה שהאיחור לא נורא)


לידידי היקר...
לרגל חג החנוכה- חג ניצחון המכבים על היוונים-
אנו שמחים לפנק אותך בשי מיוחד לחג.

השי נרכש לאחר התייעצות עם טובי המומחים ולאחר התלבטויות רבות מהו השי שהכי תשמח לקבל.
חשוב לציין כי השי איננו שי ככל השיים האחרים הקיימים בשוק.
זהו השי... שלך!!


הערות והארות חשובות מאוד לגבי השי:
>> ללא חשש טבל ונטע רבעי
>> השי שומר שבת וכשרות
>> ללא חשש שמיטה
>> השי איננו עשוי להכיל עקבות של אגוזים, שקדים, או נמרים.
>> לרגישים לפלסטיק מומלץ לא לאכול את השי.
>> השימוש בשי מותנה בכך שהשימוש בשי יהיה אך ורק בשעות שהוא בשימוש.
>> השי איננו מיועד לילדים מתחת גיל 3, וכן לא לתוכים.
>> לעומת זאת, פילים יכולים להשתמש בשי ללא חשש.
>> השי איננו מוגז ולכן אפשר לנענע אותו ללא חשש.
>> השי איננו שביר, ולכן לא נאמר: "זהירות שביר"
>> השי יוצר בגרמניה, זויף בסין, נארז ביפן, נשלח מהונג קונג, נשבר ותוקן ברוסיה, ניצל מטביעה בקפריסין, עלה בלהבות באיטליה, נשדד במרוקו, קיבל קלקול קיבה בהודו, התפלל באומן, אכל הערינג באוסטרליה, נחשד בריגול באיראן, שילם שוחד לרוסיה ושוחרר. נחקר באפריקה, נמלט, נתפס ברוסיה- ונחקר שוב. נרדף בארה"ב, נתפס במקסיקו, הוברח לתיאלנד, שחה בבלגיה, טבע למוות בתיאלנד, ננגס ע"י כרישים בנהר הגנגס, קיבל עזרה ראשונה מרופאים בקפריסין, נותח במנהטן. רקד טנגו בתימן, בנה איגלו במדבר סהרה, לכד נחשים בטורקיה, צולם ע"י סוכנים רוסיים, שיחק שחמט עם הביג בן באנגליה, טיפס על מגדל אייפל עם ידיים מאחורי הגב, צלל בים סוף, נח ונח ונח בבית מלון באיים הקאריביים, אכל שוקולד בשוויץ, נחנק בצ'ילה, נכווה בקנדה, שילם שוחד ברוסיה, ונרפא בישראל.